טיפול באוכלוסיות מיוחדות
במהלך שמונה השנים האחרונות עסקתי רבות באוכלוסיות מיוחדות, בעיקר במסגרות שיקומיות (הוסטלים וכדומה) ובעיקר באוכלוסיות של אוטיסטים, בעיות התנהגות, היפראקטיבים ונפגעי נפש. יש לציין כי אילו האוכלוסיות העיקריות בהן אני מטפל גם כיום כנטורופת.
במהלך אותן שנים מילאתי תפקידים שונים, החל מדריך שיקומי ועד מנהל הוסטל בבית אקשטיין לאנשים מיוחדים. בעיסוקיי אלו רכשתי ידע נרחב אודות מצבים שונים, לצד כלים אבחוניים, טיפוליים ושיקומיים. הרבה מעבר לזה התאהבתי באוכלוסיות אלו ומכאן פיתחתי עם השנים תובנות רבות לגביהם ועל הדרכים הרבות שניתן לסייע להם.
עם הזמן למדתי ליישם תהליכים רפואיים טבעיים באותם ילדים ובוגרים תוך שילוב של כלים מעולם השיקום יחד עם כלי הריפוי מעולם הרפואה הטבעית.
חשוב לציין כי אין מדובר פה באיזושהי שיטת מרפוא לה שרביט של קסם, אלא התמודדות עם מצבים מורכבים ביותר ובתהליכים עמוקים ולרוב ארוכים במיוחד שבסופו של דבר בהחלט מסייעים למצבם של בוגרים וילדים אלו ואף מסוגלים להביא להבראה.
התפישות הבסיסיות העומדות בפני כאשר אני ניגש לאדם עם צרכים מיוחדים הן:
- קבלת האדם כמות שהוא - החל מפערים פיסיולוגיים ותפקודיים ועד מחשבות שווא, זה המטופל וזה הסיפור אותו הוא מביא לקליניקה. זו האמת שלו ואני מתייחס אליה כמו שהיא לצד היעדים הטיפוליים אליהם יש להגיע.
כמו כן, המטופל במקרה זה הינו חלק פעיל לחלוטין בטיפול. אלו אינם דברים של מה בכך ואינם ברורים מאליהם ולכן אני מציין אותם פה.
- השמת המוטיבציה בצד - אולי קצת קשה להסביר אבל מוטיבציה בקרב אוכלוסיות מיוחדות לא תמיד באה לידי ביטוי וכאשר אין היא בנמצא אין זה בהכרח מעיד על חוסר רצון להשיג בריאות מצד המטופל, מה שכמעט תמיד יהיה נכון אצל אדם נורמטיבי.
- סטרס כרוני - למרות שסטרס כמושג מתאר מתח כרוני, בכל זאת הוא מתואר כאן בהתייחס לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים הנאלצת תדיר להתעלות אל מול גבולות היכולות שלהם. למרות השמחה הגדולה המהולה בנצחונות הקטנים עדיין זהו תהליך ארוך המלווה בסטרס מתמשך. ההתייסות הטיפולית לרוב תהיה לראשונה לסטרס עצמו ורק אז לשאר.
- אם לא הצלחת לא מצאת את הדרך - עליות וירידות קבועות, צורך מתמיד בריענון ו/או שגרה, אלו ועוד יכולים ליצור מצב בו לא מעט דרכים קולעות למטופל וחשוב לא להתייאש ולהבין שכשם שהאדם מורכב במיוחד כך גם הדרך הטיפולית.
- התומכים היומיומיים כחלק בלתי נפרד מהטיפול - זה כמובן בהתאם למידת התפקוד של המטופל ובכל מקרה הסביבה הקרוב למטופל היא חלק בלתי נפרד מהטיפול ואנסה להגיע אליה.
שאלות נפוצות הקשורות בטיפול באוכולוסייה מיוחדת:
- האם אמשיך ליטול את התרופות הפסיכיאטריות אותן אני נוטל באופן קבוע?
כנטורופת אני לא מנסה ו/או מתיימר למצוא תחליפים לתרופות הפסיכיטריות שכן הן עובדות בדרכים אחרות מצמחי המרפא ותוספי המזון. עם זאת, כן אשלב במידת הצורך כלים טבעיים בכדי להגיע למצב מאוזן יותר. מי שסמכותו בשינוי תרופתי פסיכיאטרי הוא רק הפסיכיאטר. - קיים קושי רב לבצע שינוי תזונתי בבני. האם זה הכרח לעשות שינוי שכזה?
שינוי תזונתי הוא לעולם לא הכרח במסגרת הטיפול אלא זכות גדולה. לא מעט פעמים בני משפחה מנסים לעשות שינוי תזונתי וזה תהליך מורכב מאד. על מנת לעשות שינוי זה אני עושה שימוש בכלים רבים מעולם החוויה, ההתנהגות, השיקום ועוד, כאשר לרוב בתהליך מאד הדרכתי מוטמע שינוי.
אחד היתרונות הגדולים באוכלוסייה זו (ברובה בכל אופן) הוא ההטמעה ארוכת הטווח. - האם מגה דוזות (כמויות גדולות מאד) של תוספי מזון יעזרו לביתי?
אני לא נותן מגה דוזות למרות שאני מודע ליתרונות של זה במצבים מאד מסוימים. מגה דוזות של תוסף תזונתי יכול לתת רק רופא ולרוב זה נעשה במסגרת מחקר כלשהו. בנוסף, ברור לי כי בכל מצב אפשרי להסתדר גם במינונים הנמוכים או רק דרך התזונה. - האם טיפול מגע מתאים לילד אוטיסט?
התשובה אינה מתייחסת רק לילד אוטיסט אלא בכלל. ישנם אנשים להם טיפול מגע בזמן מסוים בחייהם ובכלל יכול להיות לא נעים ולכן לא יסייע ואף יכול להציק. כך גם בקרב הילד האוטיסט עם הקצנה במקרים רבים שכן בעייה בויסות החושי היא עניין שכיח במיוחד.
עם זאת, רוב הילדים האוטיסטים אוהבים מגע, כאשר לרוב האתגר יהיה סוג המגע.
ליצירת קשר ותיאום פגישה יש להיכנס לעמוד צור קשר.
