הצמחים לעולם ליוו את האדם, הרבה לפני השימוש הרפואי הספציפי שלהם הם מאכל ולמעשה היו כזה עוד משחר האדם. צמחי המרפא תועדו לראשונה בסין ובהודו בשנים 3000 לפנה"ס לערך ותיעודים רבים נצפו לאורך השנים. למרות הזיקה הראשונית הנוצרת בין צמחי המרפא לרפואה עממית ומסורתית, צמחי המרפא, או רפואת הצמחים במונח יותר מקצועי, הינם כלי רפואי מדיד ביותר ולמעשה זהו אחד התחומים הנחקרים ביותר מתוך מגוון התחומים של הרפואה הטבעית.
העבודה עם צמחי המרפא מדידה מאד והם משמשים לרוב כתרופה לכל דבר, אלא שלהבדיל מהתרופות המקובלות, לצמחי המרפא פעילות מקיפה יותר ועמוקה על הגוף, פעילות שלרוב תהיה יותר עדינה וכמעט שאף פעם אינה מביאה לתופעות לוואי.
במסגרת הקליניקה לרוב יעשה שימוש בצמחי המרפא באופני שונים:
טינקטורה – תהליך בו ממצים את חומרי הצמח הפעילים באלכוהול. הטינקטורה עם זאת מכילה את הצמחים, אלכוהול ומים בריכוזים שונים.
תמצית יבשה (קפסולות) – מיצוי יבש של הצמחים לקפסולות לבליעה.
חליטה – הכנה של תה צמחים מחלקים שונים של הצמח בצורתו היבשה. זהו למעשה הצורה היחידה שאת ההכנה עושה המטופל בביתו.
משחות – תערובות שונות של צמחים לשימושים שונים ומרובים.
אופן השימוש בצמחי המרפא מותאם למטופל על פי אופיו, מצבו הבריאותי, גילו ועוד גורמים.
הערה חשובה | כל הצמחים בהם אני עושה שימוש נרקחים בקפידה רבה על ידי גל ראן צמחים. באתר של גל ראן תוכלו למצוא מידע מפורט ביותר על הצמחים השונים.