30 ימי משא ומתן - הכרוב וההליקובקטור

כותרות
מבוא | הליקובקטור פילורי | החוויה שלי את האולקוס | אבחנה | כרוב – אולקוס | 30 ימי צום 

בזמן אחר – גם היום אני מתעורר עם קרני שמש על ראשי, מלטפות את העיניים ורומזות לי שיש עולם שלם בחוץ שמחכה לי. השמש גם היום לא שיקרה לי, מסביבי שרשרת הרים ענקיים הנראים ממש כמו גלידה מתוקה, ירוקים, חומים עם לבן בחלקם העליון. רעש פלגי הנחל מתחתי מגיע עד אוזניי, מוסיקת בוקר. אני לא ממהר, לא זוכר מהן דאגות, קשוב, עירני ומדויק אני יוצא ליום חדש – לטבע!
שנה אחרי – בוקר. אני רוצה עוד קצת שינה, עייף ואין לי כוח לקום מהמיטה, אבל אני חייב. יש לי לימודים היום, או שאם אני זוכר נכון מבחן גדול באנטומיה, לא מרגיש מוכן. ועוד אחר כך אני חייב לרוץ לעבודה, ובערב חייב לסיים עבודה להגשה...

מפעם את צעדי הראשונים אל עולם מלחיץ ומעודד את עצמי באמירת הדגל שאימצתי בשובי לארץ "זה טוב לי, אלו החיים האמיתיים. אני חייב להתמודד". עולה על הרכבת בדרכי לעיר הגדולה, בציפייה להצצה אחרונה בחומר למבחן ופתאום זה מגיע! אני לא מאמין! איך זה קורה לי? דווקא לי מכל האנשים?! איזה פחד!!!
 
הליקובקטור פילורי השד הנורא? ואולקוס...
הליקובקטור פילורי (Helicobactor pylori) הינו חיידק גראם שלילי, בעל צורה מפותלת או סלילית, עם 4-6 שוטונים בקצוות שלו. הוא שוכן בקיבה ובתריסריון ומפתח שם מושבות בחלק העמוק של הריריות, מה שמחליש את עמידות הקיבה בעיקר לסביבתה החומצית. מכיוון שכך, הימצאות רבה של הליקובקטור יחד עם רמת חומציות גבוהה באופן קבוע לרוב תיצור פגיעה קשה לרירית הקיבה והתריסריון, היינו כיבים פפטיים!
החיידק החכם משהו פיתח עמידות וחסינות בפני אותה חומציות באמצעות היכולת שלו לייצר את האנזים אוריאז שהופך שתנן (מרכיב המצוי בנוזלי הקיבה בכמויות ניכרות) לביקרבונט ולאמוניה אשר יחדיו יוצרים סביבה בסיסית המהווה "מסתור" עבור החיידק.
הליקובקטור שוכן קבע אצל חלק ניכר מהאוכלוסייה, עם זאת רק 15% יפתחו כיב פפטי. ההערכה הגסה במיוחד היא שעד כי 50% מהאוכלוסייה משכנים בתוכם את החיידק, עם תפוצה רחבה במיוחד בארצות מתפתחות.
 
זהו סיפור אישי על החוויה שלי את האולקוס והטיפול בו, סיפור חיובי.
בהתחלה הכאבים באים והולכים בזמנים שונים לאורך היום. זה גם הזמן בו אמרתי לעצמי שהכל יהיה בסדר וששום דבר לא באמת קורה בגוף שלי. הזמן עובר והכאבים הולכים ותופסים מקום נרחב יותר לאורך היום, אני מתחיל להתעורר עם כאבי תופת בבטן, כאשר הדקירות מופיעות גם במקומות חדשים.
כמו סטודנט טוב לנטורופתיה החלטתי שאני מטפל בעניין, אז התחלתי מללכת לרופאת המשפחה שלי. לאחר משמע הסימפטומים אמרה הרופאה כי ככל הנראה מדובר באולקוס, אם כי היא לא יכולה להיות בטוחה עד לאחר הבדיקות. תחושה נוראית היא למשמע הדברים, ואולי אבן הדרך החשובה ביותר בדרכי להיות מטפל, ההבנה את המטופל המסתובב עם תחושות מורכבות במיוחד בעקבות מצב חולי כזה או אחר.
 
אבחנה
קליניקה | האבחנה הטובה ביותר היא הקליניקה הכוללת כאבים(לרוב ידווח המטופל על דקירות חדות ברום הבטן) חזקים במיוחד, בעיקר כאשר הבטן ריקה מאוכל ובמצבי עקה. אחד הסממנים הכי מעוררים חשד יהיה כאב המביא להתעוררות בלילה.
תבחין נשיפה | היא בדיקה ראשונית המפסקת מידע באשר להימצאות אליקובקטור פילורי בקיבה ומידת הנוכחות שלו. בדיקה זו חיונית במיוחד ויכולה לדרג במידה את המצב. למעשה, עד כה אולקוס היא רק הנחה קלינית על סמך אנמנזה.
נוגדנים בדם לחיידק | בדיקה קלה יותר לביצוע שלרוב לא מתבצעת, בעיקר בגלל מהימנות נמוכה.
ביופסיה | נעשית על ידי גסטרוסקופיה, כאשר לרוב יעדיפו הרופאים לא לבצע בדיקה זו, אלא אם כן זה ממש הכרחי. יכולה לאשר סופית אולקוס על ידי צפייה של ממש בכיבי הקיבה והמעי.
לאחר תבחין הנשיפה ולקיחת ביופסיה אובחן אצלי אולקוס והרופאה המליצה על הטיפול המשולש, עליו לא ארחיב כאן, רק אציין כי הוא מטיפולי הרפואה המערבית הטובים יותר, ולמרות שכך הוא אינו מכחיד לחלוטין את חיידק הליקובקטור. מעבר לכך, הוא כולל תופעות לוואי שונות.

החלטתי הייתה לטפל בעצמי בכלים טבעיים בלבד, תוך אמונה שלמה בגוף שלי שימצא את הדרך להתגבר על זה ואולי אפילו להפיק לקחים.
הרפואה הטבעית מציעה מגוון רחב של טיפולים לאולקוס, ומעטות השיטות המתייחסות לחיידק ההליקובקטור, מה שעורר בי לא מעט ספקות באשר ליכולות הטיפול, עיקר על סמך ההבנה כי החיידק הוא הגורם למחלה. מאוחר יותר הבנתי כי טעיתי, הבנתי זאת מהווה עד היום אבן יסוד בהבנתי את הגוף ודרכי הטיפול בו.
מכיוון שלא הכרתי אז את מגוון השיטות, החלטתי להתחיל בטיפול ברפואת צמחים שכלל התאמת תזונה, יחד עם פורמולת צמחים. המטפל שלי הציע לי שני אסטרטגיות טיפול, אני בחרתי בזו האגרסיבית, לה סיכוי טוב יותר לקטול את החיידק, לחזק את הגוף, להזין את האדרנל ועוד. התזונה הייתה דלה ממרכיבים מגבירים חומציות וללא סליצילטים למיניהם, הטינקטורה כללה צמחי מרפא ייעודיים להליקובקטור, עודף חומציות בקיבה ואדפטוגנים (תומכים ומזינים את האדרנל לעמידות בפני מצבי סטרס) וחליטת צמחים לצרבות הנוראיות שליוו תקופה זו.
ככה חייתי במשך ארבעה חודשים, המצב היה רגוע יותר אך רחוק מלהיות שלם, מה שפינה את נפשי לנסות ולהבין, יחד עם המטפל שלי, את הסיבות העמוקות או השורשיות יותר למצב. כמובן שעלו שם עניינים של הדחקה, מעבר דרסטי מחמש שנות טיול במזרח לחיי המערב רוויי הסטרס ועוד.

רופאת המשפחה מדי פעם יצרה קשר וטענה, ובצדק אני חייב לומר, כי הטיפול אולי מרגיע את הסימפטומים אך לא מתמודד לעומק עם החיידק ואינו מצליח לקטול אותו, ומכאן, כל עוד החיידק שוכן בקרבי הוא מחולל שם צרות. אני חייב לומר כי מהמחשבות והתהיות הלא ברורות, שעד היום מותירות בי את השאלה שהיא 'כיצד החיידקים ממשיכים לחולל מחלה גם לאחר שכמותם ירדה באופן ניכר?'
ואז הגיע השיעור עם איריס רובין, מורה יקרה שעד היום מילותיה מחלחלות בי. בשיעור עלתה שיחה על האולקוס ואיריס דיברה על טיפול באולקוס באמצעות מיץ כרוב. מעבר לכך דובר בשיעור על דמותו של חולה האולקוס, כאשר יכולתי למצוא סימוכין בדמותי בחלק ניכר באותן תכונות ודפוסי התנהגות.
ניתן לומר כי בשלב זה הבנתי את המחלה, או אותי כמחלה עצמה הייתה רבה, עם כי רובה של הבנה זו הייתה בחזקת האינטלקט ולא התודעה הגבוהה. מאוחר יותר חוויתי את רגע הריפוי המלא.
 
כרוב - אולקוס | תחילת המשא ומתן
לכרוב איכויות לא מעטות, חלקן העיקרי שייך לריפוי של פצעים. המדובר באולקוס הוא בשתייה של מיץ כרוב, תוך הרחקה של הסיבים המצויים במיץ.
מיץ הכרוב מכיל שני רכיבים להם יכולת לרפא כיב פפטי. האחד, שטרם נחקר רבות הוא החומצה האמינית גלוטמין, לה תפקיד חשוב מאד בתהליך העיכול. ככל הנראה הפגיעה ברירית הקיבה והתריסריון מפחיתה משמעותית את כמות הגלוטמין. מיז הכרוב מספק כמות מכובדת ביותר של גלוטמין המשמש מיידית לשיקום רירית הקיבה והתריסריון.
מרכיב חשוב יותר הוא ויטמין U, שהוא למעשה פקטור אנטי-פפטיד-אולקוס או – anti-peptic Ulcer factor. פקטור זה מונע ייצור גובר של היסטמין, מרכיב אלרגני המהווה גורם נוסף להיווצרות כיבים פפטיים ומסייע בריפוי של אותם כיבים. מרכיב זה נחקר רבות בעיקר לאחר שבמלחמת העולם השנייה ניתנה דיאטה עשירה בוויטמין זה לחיילים רבים על אולקוס, דיאטה זו שיפרה משמעותית את מצבם. מיץ הכרוב מכיל ריכוז גבוה במיוחד של ויטמין זה.
 
30 ימי צום – סכין המנתחים של הטבע
לאחר שחקרתי לא מעט את הנושא לצד מחקר רחב של יתרונות הצום החלטתי שאני מתחיל בצום מוחלט הכולל שתייה של מים ומיץ כרוב בלבד, יחד עם פורמולת צמחים שמטרתה לחזק ולתמוך באדרנל (הפורמולה ליוותה אותי בשבוע הראשון בלבד).  
מכונת המיצים הפכה להיות חברתי הטובה ביותר ובכל יום שתיתי ארבע - חמש כוסות של מיץ כרוב טרי לצד שתייה בלתי מוגבלת של מים. כן, כן, לא אכלתי כלום!
אחת התמורות הגדולות ביותר של המחלה היא הקשר המדהים שנוצר עם מערכת העיכול שלי לתודעת המצב הקיומי שלי. יכולתי בתקופה זו להרגיש כל תנועה בקיבה ובמעי ואת המיקום שלהם. וכך היה הסיפור: בכוס הראשונה שלי, מיד הייתה הקלה, מסוג אחר, כאילו הבטן שלי השתוקקה לכרוב. מדהים היה לראות גם את הקשר שנוצר ביני לבין הכרוב שהיה טעים לי כל כך, שעד היום, אם וכאשר אשאל, אטען כי מיץ הכרוב היה הדבר הטעים ביותר שהכנסתי לגופי, עוד מלאך בדרך.
וכך זה נמשך חודש שלם! לא אכלתי כלל, שתיתי מיץ כרוב, מים, איבדתי שמונה קילוגרם מהמשקל שלי, עניין יחידי בתקופה זהו שעורר אצלי לא מעט חשש (ואל תשתמשו בזה כדרך להוריד משקל!). הימים עבור ואיתם הגיעו תובנות עמוקות. אומרים כי שלבים מסוימים בצום מביאים למצבי תודעה גבוהים, בהחלט כך הדבר.  ההבנה שלי את העולם המודרני והאופן בו אני זורם בתוכו, תוך שמירה על עקרונות דרכי חיי המבוססים על התפישות שלי, הייתה החשובה ביותר בתהליך הריפוי, כמו גם כלי עיקרי בהמשך דרכי.
בדרך בה אני תופס את הכיבים הפפטי, הם כמו חללים במימד קצב החיים, חורים שחורים הנוצרים בעקבות חוסר יכולת לעכל נכון את תדירות ועוצמת החוויות במהירות שכזו. להבדיל מהחיים האיטיים יותר, שם המקצב האיטי בהרבה משאיר זמן התבוננות ועיבוד, זאת לצד העובדה כי בחיים מסוג זה אין המון חוויות המייצרות סטרס. עיבוד לא נכון, או אי-עיבוד (הדחקה) של חוויות סטרס המלוות והגורמות לרגשות שליליים, מייצרות חללים (כיבים) פנימיים שקשים מאד לריפוי, אלא אם כן עוצרים לרגע. מעבר לכך, תקופות מסוג זה מביאות אדם לאכילת מזונות המספקים צורך רגעי, לרוב מתוקים, הממלאים בדיוק את אותם חללים באופן זמני בלבד. על סמך הבנה זו פיתחתי את תיאוריית "חלל האולקוס" הטוענת כי בהיבטים התזונתיים רק כאשר האדם יפסיק לאכול בתדירות גבוהה כל כך (מרבית האוכלוסייה המודרנית) יתעוררו סימפטומים ותסמינים של מצב קיים. תיאוריה זו מאששת את משבר ההחלמה השכיח בטיפולים ברפואה טבעית, אך עדיים צריך בדיקה מקיפה.
הצום, אולי החשוב ביותר בתהליך, למעשה מאפשר לאדם לנקות עצמו כמעט לחלוטין מגורמים חיצוניים, לכן הצום אינו רק מאכילה אלא גם מהחיים ורצוי שיעשה בסביבה נקייה ממתח, אנשים, עבודה וכדומה. תהליך הצום מאפשר לו לאדם להתנקות מחוויות וחומרים ולהתבונן בשקט באלו הטמונים עמוק בתוכו ומסרבים לצאת, הן אלו הגשמיים ואלו הרוחניים, היינו הך.
תהליך הניקוי בדרך בה אני רואה את הדברים מתחיל הלכה למעשה ברגע בו מחליט האדם לשחרר את עצמו מהסבל שמסב וגורם לו למחלה. בתהליך ארוך ומורכב זה הוא משיל מעליו לעיתים בקלות, לעיתים בקושי רב מטענים חומריים, רגשיים ורוחניים ורוכש או מחליפם באחרים הטובים לו. תהליך זה לא חייב להיות מיושם בצום ארוך, דיאטות ניקוי למיניהן, עזרים חיצוניים, תומכים חיצוניים ועוד, אלא כל דרך בה ימצא האדם לנכון לעשות זאת.
עם זאת, אני בטוח כי התהליך הוא אינטימי ודורש מעורבות מלאה מצד האדם, לרוב הוא אינו קצר טווח ותמיד ידרוש אומץ רב לעמוד מול האני האמיתי.