זיהומים בדרכי השתן

כותרות
מבוא למערכת השתן | הפרעות במערכת השתן | זיהומים בדרכי השתן | טיפול 
 

מבוא למערכת השתן
 
מערכת השתן מורכבת מארבעה אברים
כליות – שני כליות המייצרות את השתן ומעבירות אותו לשופכנים.
שופכנים – שני שופכנים המעבירים את השתן לשלפוחית השתן.
שלפוחית השתן – אוגרת ומעבירה את השתן לשופכה.
שופכה – מעבירה את השתן אל מחוץ לגוף.

הומיאוסטזיס – הפירוש המילולי של המושג הינו כמו "קבוע" . למרות שתנאי הסביבה משתנים, תכונות מסוימות של הגוף כגון חום הגוף וריכוזי חומרים בדם, נשמרות על איזשהו רף מסוים של ערכים תקינים, זאת על-ידי מנגנונים שונים של הגוף. חריגה של אותם ערכים תקינים יכולה לגרום למחלות ואף למוות. לכליות תפקיד חשוב מאד בשמירה על הומיאוסטזיס של מים ומלחים לצד תפקידים נוספים.

הכליות
הכליות נמצאות בשני צידי הגוף, מאחורי איברי הבטן, זאת אומרת בחלק האחורי של הגוף. הכליה הימנית ממוקמת מעט מתחת לכליה השמאלית בגלל שהיא "נדחפת" מטה על-ידי הכבד. כאשר אנו שואפים, הכליות נדחקות כ-2.5 סנטימטרים מטה על-ידי הסרעפת.
 
תפקידי הכליות
1. הומיאוסטזיס של מים, מלחים ולחץ דם – כמות המים בגוף ובעיקר כמות המים בכלי הדם נשמרת קבועה, למרות כמויות שתייה משתנות. הכליות יפרישו הרבה מים אם תהיה שתייה מרובה או להיפך, יפרישו מעט מים אם תהיה שתייה מועטה. העיקרון זהה לגבי מלחי הגוף.
2. הפרשת חומרי פסולת – הגוף מייצר כל הזמן חומרי פסולת, בנוסף לחומרים המגיעים מבחוץ. הכליות מפרישות ללא הרף חומרים אלו(יחד עם איברים ומנגנונים נוספים כמו מערכת העיכול, זיעה ועוד) על מנת לשמור על ריכוז טוב ולמנוע מצבי חולי. גם עודפי תרופות מסולקות על-ידי הכליות.
3. ייצור הורמונים – ישנם מספר הורמונים המיוצרים על-ידי הכליה:
א. ויטמין D – הכליות הן התחנה הסופית בייצור ויטמין D לאחר שרשרת ייצור ארוכה המתחילה בעור(תהליך הדורש שמש), ממשיכה בכבד וסופה בכליות. לוויטמיןD מספר תפקידים ובעיקר איזון רמות סידן וזרחן בגוף.
ב.אריתרופואטין – הורמון המשמש לייצור כדוריות דם אדומות במוח העצם.
ג. רנין – הורמון המשתתף בוויסות לחץ הדם, מופרש כתגובה לירידה בלחץ הדם. כמו כן הוא משתתף בייצור הורמון הנקרא אלדוסטרון אשר מקטין את הפרשת המים והמלחים על-ידי הכליה ובכך מעלה גם כן את לחץ הדם.
 
מבנה הכליות
לכליה צורה מוארכת ואורכה הממוצע כ-12 סנטימטרים. היא עטופה ברקמת חיבור ושומן. ניתן לחלק את הכליה שלני חלקים:
• Cortex (האזור החיצוני) – כאן נוצר רוב השתן ונשפך למערכת של גביעים הנמצאים בחלק השני.
• Medulla (האזור הפנימי) – כאן נמצאים הגביעים המקבלים את השתן ומעבירים אותו לאגן הכליה. מכאן השתן ממשיך לשופכנים.
 
הנפרון
הנפרון היא היחידה בכליה המייצרת את השתן, זוהי יחידה מיקרוסקופית וכל כליה מכילה מיליון נפרונים. הנפרון היא למעשה יחידת סינון של מלחים, מים, רעלים ועוד, כאשר כאן למעשה מתבצע תהליך ההומיאוסטזיס. במשך יום אחד כ-150 ליטר נוזל מסתננים אל 2 מיליון הנפרונים שבשתי הכליות ואילו כמות השתן היומית שמופרשת עומדת על ממוצע של ליטר וחצי בלבד. מכאן ש-99% מהנוזל שמגיע לכליות עובר סינון ונספג חזרה למחזור הדם. בסופו של עניין השתן מכיל רכיבים קטנים כמו מים, מלחים, אוריאה ועוד. רכיבים גדולים עמו חלבונים, כדוריות דם, גלוקוז ועוד אינם אמורים להגיע לשופכנים כלל, אלא אם כן מדובר בכשל של הנפרונים לסנן.
 
השופכנים
אלו צינורות דקים בקוטר 2.5 מילימטרים ובאורך 25 סנטימטרים, המובילים שתן מאגן הכליה לשלפוחית השתן. הובלת השתן נעשית על-ידי תנועות פריסטלטיקה(תנועות גליות) של שריר בדופן השופכנים ולא על-ידי כוח הכובד.
 
שלפוחית השתן
לשלפוחית השתן צורה של פירמידה הפוכה כשהיא ריקה, כאשר היא מתמלאת בשתן היא גדלה כלפי מעלה. השלפוחית היא שק שרירי שתפקידו לאגור שתן ולפלוט אותו כאשר היא מלאה.
 
השופכה
זהו צינור המעביר את השתן משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף. בגבר אורך השופכה כ-15 סנטימטר ואצל האישה אורכו כ-4 סנטימטרים(מה שלרוב יהיה הסיבה העיקרית לחדירה של דלקות בנרתיק לשלפוחית השתן, המרחק הקרוב)
  
הפרעות במערכת השתן
ישנן הפרעות רבות במערכת השתן כאשר ההפרעות הנפוצות הן:
• כשלון כליות – נקרא גם אי-ספיקת כליות. מצב בו הכליות אינן מסוגלות להפריש חומרים רעילים מהגוף בצורה נאותה.
• נפריטיס – דלקת בכליות.
• הפרעות בכלי הדם בכליות – הפרעה באספקת הדם לכליות.
• הפרעות מטבוליות ומולדות בכליה – לרוב מתקיימות כבר בלידה מסיבות תורשתיות.
• זיהומים בדרכי השתן.
• חסימה בדרכי השתן – תיתכן בכל מקום לאורך מערכת השתן.
• שלפוחית שתן נוירוגנית – אובדן תפקוד שלפוחית השתן עכב פגיעה במערכת העצבים.
• אי נקיטת שתן – אובדן בלתי נשלט של שתן.
  
זיהומים בדרכי השתן
זיהומים בדרכי השתן ובעיקר דלקות בשלפוחית השתן הם אחת הבעיות הנפוצות ביותר, הפוגעות בעיקר בנשים בתכיפות של פי חמישה מאשר גברים, כאשר הסיבה העיקרית היא שאורכה של  השופכה אצל האישה קצר בהרבה מזה של הגבר, מה שאומר שחיידקים יכולים להגיע בקלות יתרה. בחלק גדול מהמקרים מדובר בתופעה הנמשכת לאורך שנים ויכולה להוביל לסיבוכים משמעותיים ביותר. אחוז ניכר מהנשים תסבולנה לפחות פעם בשנה מדלקת בשלפוחית השתן, כאשר בקרב הגברים התדירות נמוכה בהרבה ולרוב תהיה קשורה בהגדלה של בלוטת הערמונית(פרוסטאטה), מה שגורם להפרעה בזרימת השתן מהשלפוחית, היינו להתרוקנות לא טובה של השלפוחית, מה שמהווה מצע טוב להתפתחות חיידקית.
  
הסימפטומים של דלקת בדרכי השתן
• תכיפות גבוהה במתן שתן – לרוב מלווה בצורך פתאומי בהטלת שתן, גם כאשר השלפוחית אינה מלאה.
• צריבה וכאב במתן שתן – גם תחושת עקצוץ תהווה תסמין.
• צבע כהה של השתן עם ריח לא נעים(חריף).
• חום וכאבים בחלק העליון של המפשעה(בטן תחתונה).
  
בשלבים מתקדמים
• כאבים בצידי הבטן והגב התחתון – כאשר הדלקת מגיעה לכליות.
• נוכחות דם בשתן – מצב מתקדם שמעיד על דלקת חריפה ו/או מצב אחר.
• חום גבוה מלווה בצמרמורות.
• בחילות והקאות.
• חוסר שליטה על מתן שתן.
 
גורמים
השתן, כאשר הוא מופרש מהכליות סטרילי, עד אשר הוא מגיע לשופכה, שם חיידקים יכולים להגיע לדרכי השתן, כאשר חשוב לדעת כי ברוב הפעמים מה שמונע התפתחות דלקתית זה הזרימה של השתן החוצה, אשר שוטפת איתה חיידקים רבים. פעמים נדירות יקרה מצב בו יחדרו חיידקים לדרכי השתן דרך הדם. לגוף דרכים נוספות בכדי למנוע התפתחות חיידקית בדרכי השתן:
• לפני השטח של השלפוחית יש תכונות אנטי-חיידקיות.
• ה- PH (דרגת חומציות) של השתן מעכב התפתחות חיידקים מסוימים.
• הגוף מפריש כדוריות דם לבנות במהירות, כאשר יש חשיפה לחיידק.
 
הסיבות השכיחות ביותר להתפתחות דלקתית בדרכי השתן הינם:
• חיידק ה-E.Coli מהווה גורם ל-85% מהזיהומים בדרכי השתן. החיידק נמצא באופן טבעי בקיבה ובמעיים, מסביב לפי הטבעת ובנרתיק. החיידק נודד בכל מיני דרכים:
• הפרשות וגינליות שחודרות לשופכה ומשם לשלפוחית השתן.
• קיום יחסי מין.
• ניקיון(ניגוב) הצואה באופן לא נכון.
• שימוש בדיאפרגמה מעלה את הסיכון לחדירת החיידק לפי ארבע.
• חומרים קוטלי זרע – הורגים את החיידקים הידידותיים בנרתיק, חיידקים המגנים על הנרתיק ממזהמים.
• התאפקות מרובה.
• מומים מולדים – למשל Reflux כלייתי, מצב בו יש חזרה של שתן מהשלפוחית לכליה, מה שמעלה את החשש להיווצרות דלקת בכליה.
• הריון – מעלה את הסיכון ב-50%. בעיקר בגלל לחץ של הרחם על השלפוחית, אך גם בגלל היחלשות של מערכת החיסון.
• גיל המעבר – יש ירידה בטונוס השרירים של השלפוחית והשופכה, מה שלרוב גורם להתרוקנות חלקית במתן שתן ומעלה את הסיכון לדלקת. בנוסף נוצר יובש בנרתיק בגלל הפרשה מועטת של חומר סיכה, מה שמעלה את הסיכון לחבלה בעת קיום יחסי מין ואז היווצרות של דלקת.
• פציעה/חבלה בואגינה או בפין.
 
אבחנה
לרוב האבחנה נעשית בהתאם לתסמינים והסימפטומים, יחד עם ממצאי שתן. האבחנה של ממצאי השתן אינה מדויקת, כיוון שלעיתים אין התאמה בין הסימפטומים להימצאות כמויות חיידקים בשתן. הבדיקות עצמן יהיו:
• תרבית שתן – כמות החיידקים וסוגיהם.
• בדיקת מיקרוס – הימצאות חיידקים וכדוריות דם לבנות – מעיד על דלקת.
• צילומי רנטגן – בעיקר כאשר הדלקות כרוניות עם סימפטומים קשים, אז בדיקה זו תבדוק מום מולד או כזה שנוצר(לעיתים נדירות). 
  
טיפול
התייחסות טובה ובזמן הנכון לדלקת בשלפוחית השתן, בשופכה ובנרתיק יכולה למנוע סיבוכים וכאשר היא נעשית ברצינות היא יכולה להיות אפקטיבית ביותר. הטיפול הקונבנציונאלי לרוב יהיה שימוש באנטיביוטיקה במצבים פשוטים ומורכבים, כאשר במצבים מורכבים יותר יהיה שימוש גם בסטרואידים ותרופות המרפות שריר. הטיפול הטבעי יתמקד בעיקר במניעה של היווצרות הדלקת, אך גם יטפל במצבי הדלקת עצמם כמו גם בסיבוכים מתקדמים.
  
טיפים שונים לטיפול
• להימנע מעיכוב במתן שתן – גם אם זה "רק מספר דקות".
• שמירה על הגיינה באזור הנרתיק.
• ניגוב נכון לאחר מתן צואה – בעיקר אצל ילדות אשר נוטות לבצע פעולה זו מפי הטבעת לכיוון הנרתיק ולא ההיפך.
• לבישה של תחתוני בד 100% כותנה – משי ושאר חומרים סינטטיים יוצרים גירוי של אזור הואגינה מה שמעודד היווצרות דלקתית.
• לא להשתמש בספריי, טמפונים או פדים מבושמים.
• להטיל שתן מיד בתום קיום יחסי המין.
• אמבטיות ישיבה טובות להקלה על כאבים, המתלווים לדלקת בשלפוחית. יש לבצע את האמבטיה עם מים חמים ולשבת מספר דקות בתוך המים.
• קומפרסים של מים חמים על הבטן התחתונה.
 
תזונה
• שתיית מים נאותה – מתן שתן מפנה הצטברות חיידקית בשלפוחית ובשופכה.
• שתיית מיצי פטרוזיליה, סלרי ולימון על בסיס קבוע. אפשר גם מלפפון, חסה, סלק אדום.
• להוסיף לתפריט היומי 2-3 שיני שום טריות אשר יכול לסייע כנוגד דלקת.
• הימנעות מחלבונים מהחי(בשרים, עופות, ביצים) – מכבידים על הכליות ומעודדים היווצרות דלקת.
• לאלו הסובלים/ות באופן קבוע מדלקות בדרכי השתן:
• הימנעות מאלכוהול וקופאין.
• הימנעות מסוכרים פשוטים(סוכר לבן, אורז וקמח לבנים, ממתקים, שוקולד ועוד).
• הימנעות ממזון מעובד ו-Fast food.
• הימנעות ממזונות המכילים כימיקלים – לרוב יהיו אלו מזונות מעובדים, אך גם בשרים וביצים לא אורגניים. גם ירקות ופירות לא אורגניים מכילים כימיקלים. במידת האפשר(שיקולים כלכליים) יש לאכול אורגני בלבד.
  
דוגמא לתפריט
לכל ארוחה ישנם מספר אפשרויות, כמובן שישנם אפשרויות נוספות רבות.
משקה לבוקר
• משקה ירקות – סלרי + פטרוזיליה + מלפפון + לימון.
• מיצוי עשב חיטה/שעורה.
• חליטה – זקן תירס + סרפד(הסבר בהמשך).
 
ארוחת בוקר
• 2-3 יחידות פרי לא מתוק – תפוח, אגס, מלון, קוקוס ועוד. לא מומלץ פירות הדר ואבטיח.
• דייסת קוואקר(רצוי רק על בסיס מים) עם תוספות(אגוזים ושקדים), מעט מאד דבש/סטיוויה(עדיף). ניתן לתבלן בהל(קרדמון) שיכול להקל על התכווצויות וכאבים.
• סלט ירוק – סלרי, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, שומר, מלפפון, חסה, רוקט. ניתן לגרד מעל הסלט סלק אדום טרי. להוסיף מעט זרעי דלעת וצנוברים.
 
ארוחת צהריים
• קינואה מבושלת עם סלרי, פטרוזיליה ואגוזי מלך. לתבלן בכורכום וקינמון.
• אורז מלא/בשמתי עם עדשים(רצוי אור-דאל/מאש כתום הקלים יותר לעיכול ופחות מכבידים על הכליות).
• תבשיל ירקות – מגוון ירקות. מומלץ כמובן להוסיף את הירוקים.
• פשטידת סרפד – מעולה!!! ראה מתכון מצורף.
• קציצות קינואה עם הרבה ירוק – ראה מתכון מצורף.
  
ארוחת ערב
• ירקות מאודים/בתנור.
• פסטה עם תבשיל סרפד ירוק – מצויין!!! ראה מתכון מצורף.
• קינואה עם מטבל חמוציות וירקות ירוקים – מצויין!!! ראה מתכון מצורף.
 
ארוחות ביניים
באופן כללי במצב חולי מומלץ לאכול כמה שפחות ולא לבזבז מאגרי אנרגיה על עיכוליות המזון, לכן במצב חולי אני ממליץ להימנע לחלוטין מארוחות ביניים ונשנושים.                                                            
ובכל זאת, למי שלא מסוגל – רצוי לא לנשנש מתוק כלל, לכן מומלץ להכין מראש עוגיות קוואקר/טחינה, כאשר היתרון הוא שליטה בדרגת המתיקות.                                                                  
אפשרי גם לנשנש פירות, אך יש לשים לב לא לערבב פירות שונים באותו הזמן ולא לאכול פרי יחד או מיד אחרי ארוחה.
דוגמאות למתוקים שאינם מהווים סכנה – חשוב לזכור כי ישנו מנגנון וודאי של התרגלות, הן פסיכולוגית והן פיסיולוגית למתוק. יש לקחת בחשבון כי זמן ההתרגלות שונה מאדם לאדם, אך לבסוף אנו מתרגלים למתוק מסוג שונה ובכמות שונה. הסוכרים מאד בעייתיים כיוון שהם מהווים מזון לחיידקים וככל שרמת הסוכר בדם עולה, יש סבירות גבוהה יותר לסוכר שיגיע לשתן.
דבש(מוקשה בלבד), סטיוויה, תפוחי עץ אדומים, אוכמניות, גזר(מבושל), קוקוס, ממרח שקדיה, טפיוקה, קינמון          
תחליפים לקפה – אין הרבה תחליפים לקפה, מה גם שמנגנון ההתמכרות של הקפה הינו מורכב ולכן אין זה פשוט כלל להיגמל מקפה. מנגנון ההתמכרות לקפה מורכב משני פקטורים; יש את פקטור ההנאה ובמקרה זה משקה צ'יקו יכול להוות תחליף נהדר, ויש את פקטור העוררות ובמקרה זה חליטות של לבנדר, רוזמרין, מנטה וג'נג'ר יכולות להיות תחליף נהדר.
  
תוספי תזונה
אין צורך להשתמש בתוספי תזונה כל עוד אין מצב מחלה והתזונה מאוזנת. עדיין אצל אלו הנוטות לפתח דלקת באופן קבוע מומלצים התוספי תזונה הבאים:
 
חמוציות - החמוציות הן פרי יער מצפון אמריקה העשוי לסייע בדלקות בדרכי השתן יחד עם יכולות בלסייע במגוון מצבים נוספים. בחמוציות חומרים פעילים הנקראים ביופלבנואידים המפריעים ל"זרועות" של החיידק להתיישב על רירית שלפוחית השתן ובכך למעשה נמנע מצב דלקתי, מצב הנוצר בעקבות שגשוג ותהרבות החיידקים. מחקרים רבים הוכיחו את יעילות החמוציות במצבים כרוניים של דלקת בשלפוחית השתן במניעת היווצרות הדלקת. החמוציות גם גורמות לשתן להיות חומצי מה שגם כן מונע התפתחות חיידקית.
למניעה – 1-2 כמוסות ליום אחרי הארוחות.
לטיפול – 3-4 כמוסות ליום אחרי הארוחות.
יש גם כמשקה, אולם נמצא כי הכמוסות אפקטיביות יותר. מה גם שרוב המיצים מכילים רק שליש חמוציות.
חברות:
Supherb – שתי פורמולות מצויינות:
חמוציות + ויטמין C.
חמוציות + פרוביוטיקה.
Solgar – תמצית חמוציות בכמוסות.
   
ויטמין C חומצי – תורם לשמירה על חומציות גבוהה של השתן ובכך מעכב את התפתחותם של החיידקים הגורמים לדלקת. בנוסף, הוא גם מעורר את מערכת החיסון ובכך מפחית את הסיכון להתפתחות דלקתית.
חברות: ניתן למצוא ויטמין C במגוון חברות. עם זאת ישנם שילובים שהם טובים לדלקת בשלפוחית השתן.
ויטמין C עם ביופלבנואידים – של חברת Solgar. הביופלבנואידים הינם נוגדי דלקת, מסייעים לספיגת הויטמין C.
מניעה – 1 טבלית ביום לאחר ארוחה.
טיפול – 3-4 טבליות ביום לאחר הארוחות.
למי לא מומלץ – למקרים של עודף חומציות בקיבה, GERD, אולקוס בקיבה או בתריסריון.
  
שום – תוסף זה מומלץ גם למי שלא מסוגל לאכול שום, אך בעיקר בזמן הדלקת עצמה. לשום פעילות נגד אורגניזמים רבים המחוללי דלקת ועוד מחלות, לכן בבלקיחה של תוסף זה אנו גם מחזקים מערכות נוספות בגוף.
חברות:
אינודייל – תוסף מצוין.
פרמה גורי – כמוסות שום יבש בהקפאה.
אלטמן – "קיוליק" – שום מיושן.

מניעה – 1 כמוסה ליום
טיפול – 2 כמוסות ליום

הערה – חשוב לזכור כי הכמות משתנה בין החברות.
הערה – שום נמצא כמוריד כולסטרול. לא הוכח כי הוא יכול להוריד כולסטרול גם מתחת לרמה הטובה, עדיין יש לשים לב.
  
צמחי מרפא
טיפול בעזרת צמחי מרפא בזיהומים בדרכי השתן נמצא במחקרים רבים, על צמחים רבים, כיעיל ביותר. הסיבה המרכזית ליעילות היא שאת הצמחים, שעל-פי רוב במקרה של זיהומים בדרכי השתן, נותנים בצורה נוזלית, מה שגורם לחומרים הפעילים להגיע לדרכי השתן ולהשפיע שם, כמו גם באזורים אחרים בגוף.
הטיפול המומלץ בעזרת צמחי מרפא לדלקת בשלפוחית השתן יהיה בשני צורות עיקריות:
1.  חליטה/מרתח
ניתן לומר, אם כי אין זה וודאי כי ההשפעה של החליטה/מרתח הינה מזערית והשימוש בשניהם יהיה למניעה בלבד, או בצמחים עם השפעה קצת יותר חזקה לטיפול סימפטומטי. עדיין ישנם צמחים שכאשר חולטים השפעתם חודרת ועמוקה ביותר.
2.  טינקטורה
תהליך בו משרים את הצמח באלכוהול ומים, בריכוזים ספציפיים לכל צמח. בתהליך עצמו האלכוהול מוציא את החומרים הפעילים(חומרים המשפיעים רפואית על הגוף) ומשמר אותם. טינקטורה היא צורה רפואית לחלוטין של מתן הצמח וההשפעות יכולות להיות שטחיות ו/או עמוקות ושורשיות.
 
Cornsilk – Zea Mays – זקן תירס
משתמשים באבריי הרבייה של התפרחת הנקבית של צמח התירס. לצמח פעילות משתנת, היינו מעודדת שתן. האיכות המתוקה שלו גורמת להרגעת של צריבה וכאב ולכן הוא צמח ספציפי לצריבה בעת מתן שתן – מצב שכיח למדי בדלקת בשלפוחית השתן. הצמח גם חומרים הממיסים משקעים ולכן יכול להיות טוב לאבנים בכליות ובשאר דרכי השתן.
אופן השימוש ומינון מקובל:
חליטה – 1-2 כפות, להשאיר עם מכסה 15 דקות. שלוש פעמים ביום.
טנקטורה – 5-10 מ"ל. שלוש פעמים ביום.
 
Apium Graveolens – Seed Celery – זרעי סלרי
משתמשים בזרעים של הצמח לפעילות הרפואית, עדיין שימוש בעלים שלו למאכל הינה פעילות מונעת לחלוטין. לצמח פעילות משתנת ולכן הוא גם יוריד לחץ דם. לצמח חומרים פעילים המחטאים את דרכי השתן, כולל השלפוחית. בנוסף הצמח מכיל שמנים אתריים שמורידים את כיווציות השרירים וכך מרגיעים את הכאב שנוצר בעת הדלקת. מחקרים גם הראו כי על-ידי הרגעת העצבים נמנעת התפתחות דלקתית.
אופן השימוש ומינון מקובל:
טינקטורה – 0.3-1.2 מ"ל(15-20 טיפות) שלוש פעמים ביום.
חליטה – לא ממש אפקטיבי, אם כבר חולטים אז יש לכתוש את הזרעים לפני ולבצע מרתח במשך 20 דקות לפחות.
 
Hydrastis Canadensis – Golden seal – חותם הזהב
משתמשים בשורש ובגזע המעובה של הצמח. לצח פעילויות רבות, אך העיקרית היא פעילות אנטי-חיידקית חזקה ביותר וננמצא כיעיל במיוחד כנגד חיידק ה-E.Coli כמו גם חיידקים נוספים. כיוון שהחומרים הפעילים של הצמח אפקטיביים ביותר בשתן עם PH בסיסי, יש לקחת את הצמח בארבע שעות הפרש מלקיחת הויטמין C החומצי.
אופן השימוש ומינון מקובל:
טינקטורה – מומלץ שיהיה חלק מפורמולה ביחס של לא יותר מ-15% מהפורמולה עצמה.
 
Urtica Dioica – Nettle – סרפד
משתמשים בעיקר בעלים למטרות רפואיות, אם כי נעשה שימוש בשורש בהגדלה של הערמונית(שיכולה להוביל לדלקות וזיהומים בדרכי השתן). הצמח ידוע כצמח מזין(מכיל רכיבים תזונתיים רבים), אך הוא גם צמח משתן ובעצם פעילותו המשתנת הוא נותן טונוס לרקמה הרירית ורקמת החיבור של הכליה ומשפר את עמידותה בפני גורמים מזהמים, לכן הוא יכול בהחלט למנוע סיבוכים של דלקת בשלפוחית השתן.
אופן השימוש ומינון מקובל:
בעיקר בחליטה – 2 כפות. שלוש פעמים ביום.
 
Arctostaphylos Uva Ursi – Bearberry – ענבי דוב
משתמשים בעלים למטרות הרפואיות. החומר הפעיל מתפרק בכליות וידוע כאנטיספטי על דרכי השתן, ספציפי לדלקות בדרכי השתן במצבן האקוטי.
אופן השימוש ומינון מקובל:
טינקטורה – 2-4 מ"ל. שלוש פעמים ביום.
מרתח – 2-4 גרם, בישול של 20 דקות. שלוש פעמים ביום.
 
מרתחים מומלצים
למניעה – 2 כפות זקן תירס + 1 כף סרפד. לחלוט למשך 15 דקות. שלוש פעמים ביום.
לטיפול – לבשל כף זרעי סלרי כתושים. בסוף לחלוט לתוך זה 1 כף סרפד ו-1 כף ענבי דוב. שלוש פעמים ביום.
 
פורמולת טינקטורה למצב אקוטי 
Tinc. Zea mays – 30%
Tinc – Uva ursi – 35%
Tinc. Althea – 20%
Tinc. Echinacea angustifolia – 15%
 
פורמולת טינקטורה למצבים כרוניים
Tinc. Hydrastis Canadensis – 25%
Tinc. Uva ursi – 25%
Tinc. Apium Graveolens – 20%
Tinc. Equisetum – 20%
Tinc. Zingiber officinalis – 10%
 
שמנים אתריים
בבקבוק של 50 מ"ל יש לשים 10 טיפות מנתה, 10 טיפות מליסה, 15 טיפות סנדלווד ו-5 טיפות אשכולית. לערבב ולהוסיף עד הסוף שמן בסיס – חוחובה/שקדים/זרעי ענבים.