הרגלי אכילה נכונים - פרק ד'
כותרות:
אכילת יתר כחלק מתרבות השפע | לאכול, לאכול ועוד לאכול | הרגלי האכילה לאחר הביס האחרון | מידת ההשפעה של ילדים על התזונה | כוחה של תפילה | לסיכום
לאחר שבפרקים הקודמים נגענו בנושאים רבים הקשורים בהרגלי האכילה של האדם, החל ממשמעות המזון עבורנו, הבנה מעמיקה של מנגנוני הרעב והשובע הפועלים בגופנו תמידית, האופן בו אנו משיגים את המזון שלנו, הדרך בה אנו אוכלים ועוד.
אני ממליץ טרם קריאת פרק זה בכתבה לקרוא את שאר הפרקים:
כפי שכבר דובר בפרקים הקודמים הרגלי אינם למעשה רק האכילה עצמה, זה דרך חיים, תפיסה הלכה למעשה, חלק מכובד במיוחד בהוויה שלנו ומרכיב חשוב במיוחד באישיות שלנו. אם כך, הגיוני לומר כי הרגלי האכילה שלנו מתקיימים לאורך כל היום ולא רק לפני ובזמן הארוחה עצמה, לבטח הרגלי האכילה שלנו מורכבים מהאופן בו אנו מתנהלים בסיום הארוחה.
אכילת יתר כחלק מתרבות השפע
המילה שפע בהקשרה למזון מתייחסת בעיקר לכמות המזון ומגוון המזונות הקיימים. העולם המודרני ובעיקרו המערב יצרו תרבות שלילית במיוחד של שפע, כזו שפרצה כל גבול הגיון ומידות טובות. הדבר יצר לא מעט בעיות ומחלות רבות הקשורות בקשר ישיר לתזונה עודפת בעיקרן השמנה, סוכרת, עודף שומנים בדם, מחלות לב ועוד. השפע המוגזם גם הפך להיות כלי חשוב במיוחד במחלות כמו בולמיה ואנורקסיה למרות שלרוב אינן קשורות במישרין למזון עצמו אלא יותר לגורמים נפשיים ורוחניים יותר, מה שניתן לומר על כל מצב חולי באשר הוא.
המון מצבים של תת תזונה שאופייניים למערב נוצרו דווקא מהשפע הרב הקיים במזון. אכילה קבועה של מזונות דלים ברכיבי תזונה, אכילה מוגזמת של בשר המפחיתה משמעותית אכילת ירקות ופירות, מביאים אנשים למצבים של חוסר ברכיבי תזונה, מה שיכול לגרום במישרין ובעקיפין למחלות רבות שעיקרן אנמיה, אוסטיאופורוזיס, הפרעות גדילה, הפרעות בבלוטת התריס ועוד.
המגוון הרחב של מזונות מביא רבים לאכול מאכלים חסרי חיות, לא טריים (קופסאות שימורים, אוכל קפוא ועוד), לאכול בשילובים לא נכונים כלל, ובאופן אבסורדי והגיוני להיות לא מגוונים כלל בבישול והכנת אוכל. הזמינות המדהימה של מזון מביאה רבים לאכול יתר על המידה, לאכול באופן מתמיד, לאכול בשעות לא שגרתיות והפרשים קצרים מדי ועוד.
יש אומרים כי תרבות השפע החלה בימי הממלכה הרומית העצומה, ואכן קיימים תיעודים על משתים גדולים, ארוחות שחיתות של בעלי מעמד שכללו סעודה שיכלה לכלכל כפר שלם, המון אלכוהול וכמובן סקס. אוכל (כבר בימי הרומאים וככל הנראה הרבה לפני) הפך להיות סמל לכוח ולבטחון, מה שמאד נכון אלא שזה חרג מגבולות הבריא והטוב אל מקום מוגזם, חסר פרופורציות וחולני משהו. כמובן שהעניין נובע מאי יציבות וחוסר איזון ברמה האישית, תרבותית, מדינית והלאה.
גם בתקופות קדומות יותר אוכל היה סמל לעוצמה וביטחון, אלא שבצורה הרבה יותר מאוזנת ומכבדת את הטבע, את אמא אדמה. עם הזמן, ככל שהעולם סביב האדם התרחב ומילא עצמו בגירויים חיצוניים, התרחק האדם מטבעו האמיתי, מה שהוביל לחוסר איזון פנימי והמידות הלא טובות מיהרו לבוא. מהר מאד גילה האדם את היכולות המופלאות של מזון כמשכך עומס רגשי ומקל על התמודדות מורכבת.
מזון מהר מאד הפך להיות מענה לצורך רגשי וככל שגדלו המכאובים והסבל האנושי קיבל צורות שונות, כך גדל הצורך במזון וביצירת סוגים שונים של מזון.
לאכול, לאכול ועוד לאכול...
השאלה הגדולה היא אם כן מתי להפסיק לאכול? מומחים רבים ויועצי דיאטה שונים ממליצים בהמלצת היוגים שוכני המערות לאכול 70% מהכמות שמביאה לשובע. זה אפשרי, כל אדם נמצא באיזון מתמיד עם עצמו ועם הסביבה בה הוא חי. זמנית אולי יוכל אדם לחיות במשטר דיאטה כזה של שלוש ארוחות מסודרות במהלך היום, שתייה מאורגנת, פעילות גופנית ועוד. אבל אם לא ישנה אדם את אורח חייו ויפחית משמעותית את רמת הסטרס, ישנה את מידותיו ועוד, סביר מאד להניח כי הוא לא יצליח להתמיד באותו משטר דיאטה, שכן זה טיבו של משטר, ליפול!
אותו יוגי שחי בהרים, לא רק שמזין את עצמו בתזונה רוחנית שמשביעה בהחלט, הוא גם מצמצם באופן ניכר ומתמיד את רמת המתח בחייו. במהלך הסטרס (ראה עבודה מעמיקה – סטרס, השתלשלות האירועים והטיפול הטבעי) הגוף צורך רכיבים תזונתיים רבים ומגוונים וכל עוד הגוף לא יוזן כהלכה יחסר אותם רכיבים. או אז, יצרוך האדם כמויות כפולות ומשולשות של מזון על מנת לנסות להשיג את אותם רכיבים. כמובן שזה לא תהליך מודע כלל ונעשה ללא התייחסות לעניין ובלי שום הקשבה פנימית.
המלצתי אם כך, היא שתהליך הדיאטה חייב לכלול בתוכו עבודה עמוקה הנוגעת בהיבטים השונים של אורח חייו של האדם, לרבות תפיסה, חשיבה, כלים להבנה, התמודדות וביטוי רגשות ועוד. נכון לומר כי התהליכים יכולים להיות מקבילים ומושפעים האחד מהשני, אך תמיד יש לתת עליהם את הדעת. דוגמא מצוינת היא אדם המפסיק בעקבות משטר דיאטטי לאכול מזונות מהחי ונפשו הולכת ומתרככת עם הזמן שכן הוא לא משכין בתוכו את האנרגיה אותה חוותה החיה בשעת מותה. מאידך, מרבית האנשים שלא יצליחו לעבור את מחסום התשוקה, ויחזרו לאכול בשר. המצב ההפוך הוא אדם המתעסק ברוח, רוכש מידות טובות ותוך כדי, ללא שום ייעוץ תזונתי מביא את עצמו לרכישת הרגלי אכילה מצוינים.
הרגלי האכילה לאחר הביס האחרון
תהליך העיכול כפי שנאמר כבר, הינו תהליך מורכב במיוחד ודורש המון אנרגיה מהגוף. על מנת לאפשר לתהליך זה להתבצע בדרך הטובה והיעילה ביותר, מומלץ להימנע מפעילות דורשת אנרגיה לאחר ארוחה, ובעיקר לאחר ארוחה עיקרית. הזמן המינימאלי למנוחה לאחר הארוחה הוא חצי שעה ויותר, כאשר בזמן זה מומלץ פשוט לנוח. ככל שנאכל יותר טוב ובכמות המתאימה לנו לא נרגיש עייפות כלל, רמת הריכוז תישאר גבוהה ויהיה לנו המון כוח. כאן חשוב לזכור כי גם במצב זה יש להישאר לנוח בתום הארוחה.
כמובן שהשאלה הגדולה היא מה לעשות אם אין זמן לנוח לאחר הארוחה, מסיבות רבות. ההמלצה המיידית היא לא לאכול ארוחה גדולה אלא ארוחה מאד קטנה, ואולי לאכול מספר ארוחות קטנות לאורך פרק הזמן העסוק מאד. זה לצד אכילת המזונות המתאימים שיספקו את האנרגיה הדרושה, גם בכמויות קטנות יכולים להיות פתרון ראשוני. כמובן שמעבר לזה תהיה בחינה מחדש של אורח החיים ושיפור מתמיד שלהם.
מידת ההשפעה של ילדים על התזונה שלנו
ילדים באים לתקן את העולם ואנחנו חייבים להנחות את התהליך כבעלי ניסיון ובעלי רצון טוב בשינוי. הרגלי האכילה שלנו כמושפעים מנוכחות ילדים בחיינו מהווים רק חלון ראווה לכל עניין אחר הקשור בתא המשפחתי. נכון שילדים דורשים המון זמן והשקעה שלעיתים אין לנו מה שיביא אותנו ליצור סדרי עדיפויות ולרכוש כלים מגוונים שמטרתם העיקרית היא חיסכון בזמן. חלק מהכלים הלא טובים אותם אנו מביאים הביתה על מנת להקל על העניינים עם הילדים זה המזון המהיר- פתרון טוב לתקופה מסוימת, כמו טלאי על פצע עמוק. בהסתכלות שלמה ומלאה ניתן לראות כי נכון יותר יהיה להשקיע בהרגלי אכילה נכונים של תושבי הבית כולו כבר בתחילת הדרך, מה שלימים יעשה המון טוב לכולם. ילדים רגישים הרבה יותר לאכילה לא נכונה שיכולה לגרום לקשיי קשב וריכוז אפילו קלים, עייפות, השמנה ועוד שלימים ידרשו השקעה מרבית עוד יותר.
ילדים באים לתקן את העולם ואנחנו חייבים להנחות את התהליך כבעלי ניסיון ובעלי רצון טוב בשינוי. הרגלי האכילה שלנו כמושפעים מנוכחות ילדים בחיינו מהווים רק חלון ראווה לכל עניין אחר הקשור בתא המשפחתי. נכון שילדים דורשים המון זמן והשקעה שלעיתים אין לנו מה שיביא אותנו ליצור סדרי עדיפויות ולרכוש כלים מגוונים שמטרתם העיקרית היא חיסכון בזמן. חלק מהכלים הלא טובים אותם אנו מביאים הביתה על מנת להקל על העניינים עם הילדים זה המזון המהיר- פתרון טוב לתקופה מסוימת, כמו טלאי על פצע עמוק. בהסתכלות שלמה ומלאה ניתן לראות כי נכון יותר יהיה להשקיע בהרגלי אכילה נכונים של תושבי הבית כולו כבר בתחילת הדרך, מה שלימים יעשה המון טוב לכולם. ילדים רגישים הרבה יותר לאכילה לא נכונה שיכולה לגרום לקשיי קשב וריכוז אפילו קלים, עייפות, השמנה ועוד שלימים ידרשו השקעה מרבית עוד יותר.
טעות גדולה היא לומר שילדים אוהבים לאכול ממתקים, ספגטי, שניצל וצ'יפס. ילדים אוהבים לאכול את המזונות אליהם הם הורגלו. נכון לומר כי ההשפעה החוץ בייתית יכולה להיות משמעותית יותר והשפעתה יכולה להיות לא לטובה. עדיין, כהורים יש לעשות את המיטב על מנת ליצור יסודות יציבים שלימים יביאו פירות.
כוחה של תפילה
אני זוכר את הפעם הראשונה בה ראיתי שלושה חברה צעירים יושבים על גדת הבניאס במין מעגל קטן, וביניהם פרוס לונגי ועליו כל טוב המזון. ואז, טרם החלו לאכול, הזדקפו, עצמו עיניים והניחו את כפות הידיים פרוסות מעל האוכל. ככה הם היו מספר שניות ובהדרגה פתחו עיניים, איחלו בתיאבון וניגשו לאכילה.
בזמנו זה היה נראה לי כמו הדבר המטופש ביותר לעשות, עם זאת זה נגע בי עמוקות ועורר בי את הצורך להבין ולנסות.
תקופה ארוכה עברה עד שהחלתי גם אני נושא תפילה על המזון אותו אני אוכל, היא יכולה להיות תפילה של שישי, תפילה זהה לזו שתוארה עם מילים מהלב, תפילה שקטה ללא כל אמירה, תפילה תוך כדי ומהירה ועוד המון סוגי תפילות.
אל תחפשו אחר השפעה מיידית של התפילה, לא תמצאו. זהו תהליך שאם נעשה מדויק יותר ויותר, ישפיע גם על מצבו השלם ולבסוף גם על מצב המזון טרם נכנס לגוף.
מצבנו משתנה בעקבות התפילה שיוצרת הפרדה בין המציאות שלפני הארוחה ומאפשרת למערכות להירגע ולהגיע למקום קצת יותר מאוזן, מה שמצוין לעיכול. מעבר לכך, היא מביאה אותנו למקום שלם יותר עם עצמנו אל מול המזון אותו אנו אוכלים, אל מול העולם, אמא אדמה, אלוהים.
המזון, כמו גופנו, כמו העולם, מורכב מאחוז מאד גבוה של מים ושאר רכיבים המושפעים מהרטט האנרגטי הסובב אותם. בזכות התפילה וההפרדה שדוברה אנו מסוגלים להעביר מסר של אהבה, הודיה והתמסרות למזון, מה שיביא את הרכיבים שבו ואותו כשלם להיות מאורגן ומאוזן יותר.
רבים שואלים מה אומרים בתפילה. תפילה היא דבר אישי ביותר המייצג את המקום בו נמצא האדם, לכן רצוי מאד למצוא את התפילה המתאימה ביותר, כאשר לרוב היא כבר תבוא לבד. כמובן, תפילות קיימות, דתיות בעיקר יש בהן המון עוצמה והן יכולות להיות מצוינות עבור אנשים מסוימים.
לסיכום
אנשי רוח רבים טענו כי האדם הינו מה שהוא אוכל, ולא לשווא. המשפט לא מתאר רק את המזון החומרי אלא גם את החוויות והמחשבות של האדם שהם חלק עיקרי מהתזונה היומית שלו. הרגלי אכילה אם כך, אינם המזונות אותם אנו אוכלים, מאילו רכיבים הם עשויים וכמה קלוריות יש בהם, הם הרבה מעבר לזה.
הרגלי אכילה נכונים נוצרים על ידי בחירה באורח חיים נכון והם חלק בלתי נפרד מהם. על ידי בחינת הרגלי האכילה שלנו ניתן ללמוד המון על עצמנו ולחליפין, על ידי שינוי מתמיד ותיקון היותנו נשפיע לטובה על הרגלי האכילה שלנו.
בברכת בריאות
פרק א' בהרגלי אכילה נכונים
פרק ב' בהרגלי אכילה נכונים
פרק ג' בהרגלי אכילה נכונים
